ביום שבת האחרון היינו במוזיאון פתח תקווה סמוך ליד לבנים בקריית המוזיאונים, בית יד לבנים, רחוב ארלוזורוב 30 פתח–תקוה.

הפארק עצמו הסמוך ליד לבנים היה יפה מאד, מטופח להבדיל למי שזוכר את הפארק לפני 10 שנים הוא היה נראה מאד מוזנח…שינוי לטובה.

היום אפשר למצוא בפארק מים זורמים, מדשאות מוריקות וכמובן את הטנק המפורסם עומד במקומו, הרבה פנסיונרים נחים על הספסל ליד המטפלות, ילדים מתרוצצים משחקים עם דגי הזהב בבריכה ואווירה כיפית בסך הכל.
אהבנו במיוחד את פינת המשחקים לכלבים, רעיון מקורי הרבה משחקים לכלבים ונותן להם מקום להוציא אנרגיות בלי להפריע לשאר האורחים של פארק יד לבנים.

לגבי התערוכה עצמה ביד לבנים קצת התאכזבנו התערוכה "מידה כנגד מידה" היא, למעשה, תערוכה של צלמים מודרניים , אף שכמעט לא מוצגים בה תצלומים, אלא בעיקר אובייקטים פיסוליים.
התערוכה באה במטרה לעורר מחשבות על פעולת הצילום עצמה, בדיוק כשם שבציוריו של ג'סון פולק אנחנו חושבים על הטכניקה שבה הוא צייר, אלו תנועות הוא עשה, תהליך היצירה עצמו עומד במרכז היצירה, משתייך לזרם פוסט מודרניזם ששגשג בניו יורק בשנות ה-70 ונמכר בסכומים אסטרונומיים גם היום.

צילום:ד"ר אבישי טייכר

פולוק לעומת הציירים המופיעים בתערוכה היה צייר אמריקאי רב השפעה ודמות מרכזית בתנועה האקספרסיוניסטית המופשטת. הוא היה ידוע היטב לסגנונו הייחודי של ציור בטפטוף. התערוכה עצמה דלה, למרות שניכרת ההשקעה בלהנגיש לציבור את התערוכה, פתוח בשבת, יש שומרים ומאבטחים, הכל פתוח ויש פינות ישיבה במרפסת הצופה אל פארק יד לבנים.

המסרים שמבקשת התערוכה להבין לא ברורים לכולם והרבה מהאורחים בתערוכה נכנסים ולא מבינים במה מדובר, מחפשים שלטים או הסברים למיצגים אבל לא מוצאים, מתייאשים מהר ויוצאים מהאולם, אנחנו חיפשנו ציורים של צבי שור כפי שכתוב בשלטים אך הם לא הוצגו וחבל. אוספים של אמנים מפורסמים מפתח תקווה אינם מוצגים ווחסר הקשר לעיר עצמה.

בגן החיות הותיק של פתח תקווה שהוא חלק מהפארק, לא הספקנו לבקר אבל גם שם נראה ששיפרו ושיפצו את המקום, משפחות נכנסות ויוצאות מגן החיות וניכר שיש הרבה תנועה בסביבה ביום שבת באופן כללי.

אוצרות: דרורית גור אריה והילה כהן-שניידרמן

צילום:ד"ר אבישי טייכר

חזרה למסגרות לתמונות בפתח תקווה